• Facebook טיפה של שמש
  • הירשמו לערוץ לש טיפה של שמש

טיפה של שמש רפידות שמחמיאות להנקה 052-8974486 tipa.shel.shemesh@gmail.com

ברוכה הבאה אמא!

 

ואוו!! מזל טוב!! את אמא..

 

חשבת, התכוננת, תכננת, קראת בלי סוף, עברת קורס, התרגשת.. כל זה לקראת הלידה.

והנה את רגע אחרי, מחזיקה תינוק יפה ורך או תינוקת אהובה וקטנה בידיך ובדרך כלל מרגישה וחושבת : "אף אחד לא הכין אותי לרגע הזה ממש. לרגע הזה במלא כל כך בשמחה ועצב. לתחושות שעולות וצפות, לכאבים, לפחדים, לשאלות האין סופיות של ההורות."

 

אני לא אשכח את הרגע הזה, 3 שעות אחרי לידת ביתי הבכורה, לידת בית מופלאה, המיילדת נפרדת מאיתנו בחיבוק אוהב, אוספת את התיקים ויוצאת לדרכה. אני מלווה אותה בעיניי וחושבת לעצמי.. "ומה עכשיו?".

היינו פתאום אני, האיש שלי והגורה הקטנטנה הזאת שבאחריותינו לדאוג לכל צריכה- בצורה הטובה ביותר.

אבל איך??

 

תמיד אמרו לי שאני אמא מלידה, והנה אני אמא ואין לי מושג, אני לא יודעת כלום.

לא יודעת להניק, לא יודעת תמיד להרגיע בכי, לא יודעת לקלח, לא יודעת איזה צבע של הקקי הוא טבעי ואיזה לא, לא יודעת ולא יודעת ולא יודעת..

פתאום נדרש ממני ללמוד עשרות מושגים חדשים שמעולם לא ידעתי על קיומם: משאבת הנקה, רפידות הנקה, האכלה מעודדת הנקה, גרעפס, גזים, מנשא, "היום השלישי" ועוד ועוד..

 

ויותר מהכל הרגשתי את הלב.

הלב שלי פתאום הרגיש תחושות ורגשות שמעולם לא הרגיש בעוצמות כאלה. מעולם לא ידעתי שאני יכולה להרגיש בדואליות כל כך חזקה את תחושת האהבה והשנאה גם יחד, את תחושת החיים והמוות. כולן חוגגות את הריקוד החדש הזה ביחד, בהרמוניה ובכאב.

כל מה שרציתי שמישהו יגיד לי זה- "ככה זה. ככה זה ממש. כולנו מרגישות ככה. זה יקבל את הצורה שלו בקרוב. החיים יקבלו את צורתם החדשה ואת תחזרי להיות אישה שמחה ונושמת (רק עם עוד שתי שערות לבנות).

 

ואני? אני גדלתי למאמא מרוקאית, שגידלה אותנו "בלי הרבה קושי", על פי דבריה והמשפטים עליהם אני גדלתי הובילו למקומות לא פשוטים של אשמה.

אמא שלי, אישה נפלאה ותומכת, לא התכוונה לכל רע כאשר אמרה לי :"מעכשיו אין חולה יותר, אין לא מרגישה טוב יותר. מעכשיו, התינוקת שלך באה לפני הכל." 

"אין לי מושג למה זה כל כך קשה להניק, אני פשוט ילדתי ומייד התחלתם לינוק." 

"תשתדלי לא לבכות שאת מניקה אותה, היא מרגישה אותך..".

הכוונות לא היו רעות, עצות מאמא מקסימה שגם היא הפכה רק לפני רגע לסבתא בפעם הראשונה. אותן עצות השאירו אותי בתחושת אשמה וכאב, חוסר מסוגלות ותסכול.

 

נשים אהובות, אמהות חדשות וגם פחות, אני רוצה לצעוק בקול גדול, להגיד לכל אחת ואחת-

מותר לך לבכות, המון! כמה שהלב רוצה!

מותר לך להיות חולה! מותר לך לישון! מותר לך לשים את הצרכים שלך לפני התינוק שלך!

הנקה בדרך כלל לא באה בקלות, וכך גם המון דברים בהורות ראשונית (אל תספרו, אבל גם לא בהורות ראשונית, בהורות בכלל. שששש....)!

מותר לך ואף רצוי להגיד לעולם:

זה לא פשוט לי.

אני לא יודעת איך.

כואב לי.

עצוב לי.

בודד לי.

רק מעצם זה שנאמר את זה, שנדבר את זה החוצה, שניתן לתחושות האלה מקום, רק אז נהיה הוונדר וומן האמיתיות שאנחנו- ואנחנו!

 

אל תהיו לבד!

לכו למעגלי אמהות אחרי לידה, לכו לקורס למאסז' תינוקות, תזמינו לכם דולה פוסט פארטום שתלווה אתכם בהורות הראשונית, צאו לעולם ותספרו את אשר על ליבכן ורק כך תדעו ותראו שכל אישה, כל אישה, כל אישה חוותה את אותן תחושות שאתן חוות.

 

כמה מילים עלי...

שמי שיר צברי קרומר, נשואה באהבה לאדם ואמא לגפן אהבה ופלג טוב.

גרה בפרדס חנה

דולה, דולה פוסט פארטום ומכינה ללידה.

מוזמנות להתקשר ולדבר 058-4228828.

 

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים

January 26, 2017

Please reload

  • Facebook Basic Square